הלב נפתח. כל הכאבים נשכחים. הגוף מחייך, ואושר ממלא את חלל
החזה.

הולחן כנסיון ליצור מוסיקת רקע לקולנוע וטלוויזיה יחד עם איתן
דורפמן (הידוע בכינויו המקצועי MUSICBOY - שאותו תוכלו למצוא
ב-http://stage.co.il/Authors/19536).


כתיבת הקטע הזה היתה אחת מהקשות יותר ולו רק בגלל שאלה אחת:
איך מביעים רומנטיקה במוסיקה באופן שישתמע ככזה באוזני כל
מאזין ?
איך כותבים מוסיקה שהמאזין מיד אומר - "הו, זה רומנטי !" ?

אז חופרים פה ושם, מקבלים השראה מעולם הרומנטיקה - וזה מה
שיצא.

רומנטי, לא ?

אשמח לחוות דעתם.

תהנו, אנשים.

איתן - תודה שאתה אתה.


אדריאן.