השיר נכתב ע"י המשורר רמי דקל, אשר לו הכירות עם אשה חולת
סרטן. רמי פגש את אותה אשה ב"ליל סתוי של גשם", כמתואר בשיר.
אותה אישה סיפרה לרמי אודות מחלתה וסבלה וסיפורה של זו נגע
לליבו. רמי הבטיח שיכתוב לאותה אשה שיר ויקדיש לה אותו, כדי
להקל ולו במעט על סבלה. השיר, איכשהו, הגיע לידיו של המלחין
יוסף הדר (שהלחין את "ערב של שושנים" המפורסם), אשר מילותיו
נגעו לליבו וכך נולד הלחן.
אנוכי נכנסתי לסיפור לפני כחודש ימים, במסגרת אחת מהופעותיי -
רמי דקל ניגש אליי ונתן לי את מילות השיר וסקיצה שלו בכדי
שאתרשם וציין בפניי שהוא מאד יהיה מעוניין "שאקח את השיר לידיי
ואבצע אותו", כלשונו. הסכמתי להאזין לסקיצה ודי התרשמתי
מהמכלול, הן מבחינת הטקסט המקסים והמרגש והן מבחינת הלחן הקליט
והמעניין. מספר ימים לאחר הקלטת השיר, נודע לי מי היא אותה אשה
(שמטעמי צנעת הפרט, לא אחשוף את זהותה), אלא רק אציין ש"העולם
הוא קטן" וכי אני מאמינה שדברים לא קורים סתם ...


ב-1.7.06 הכניע את עלמת החן המחלה הארורה מכל והיא הלכה לעולמה
והיא בת 50 בלבד!!! יהי זכרה ברוך ...


לך אשזור השיר  

מילים: רמי דקל
לחן:    יוסף הדר
עיבוד והפקה מוזיקלית: עופר המרמן
ביצוע: אורלי ורדי


ליל סתוי של גשם,
רוח שוב רוגשת,
צל יופייך שוזרת
במבואות העיר.
דמע על פניך,
כענבל נטף הוא
אל שלולית המים,
כנטפי ספיר.

את ידי סוגרת
כקטיפה לוטפת.
קשר שתי וערב
זאת בקשה נפשי.
הדממה מופרת
כשעלעל צונח,
לי ולך הרגע
מה עוד תבקשי?

קרן זיו עם שחר,
את פוקחת עין,
על גני המים
יום חדש מחויר.
קסם נעוריך
לא נגוז עם ליל.
זאת שירת חיי היא
לך אשזור השיר.