ארבל הכרמלי / לא מתכופף מרוח |
וכופפת צמרות היער,
נוהמת ושורקת ביעף
ואני, כמוה, נישא ונד,
אולי מזקין אך לא נח
מלחפש נשים לוהטות באיבן
שתשמענה שיריי ותתעוררנה
ותקוותיהן הזוהרות לי תשרנה.
רוח עוברת בסער
וכופפת צמרות היער,
מפזרת עלים הנושרים בשלכת
ועל יראים מלמות לוחצת בעצב
אך, עליי, שחיי שרשרת ארוכה ומזהרת
של חינגות, הילולות ועלז-
אפילו הרוח כבתולה נוהגת
ובמשביה, את תשוקתי משלהבת.
25/12/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|