אני מתה לבכות, אבל מרגישה יותר מידי חיה
אין לי רשרושים בבטן עד שאתה פונה לדרכך,
מדביק לי נשיקה על השפתיים ובכך נועל לי את המרפקים,
את ברכיהן של טייסי המסוקים שמרחפים לי בתוך הראש,
.
אני רוצה לכאוב כמה אתה חסר לי, וכלום לא מצליח
ההתמוססות נבלעת לי בין השיניים הבשריות
שקורעות את עורו החלק של פניך, משאירות בשר פתוח לרווחה
על מחצית מיופיו של אהובי.
כמה נוראי אני כותבת, הו לשנינות מטונפת,
הו לאכזבות המטושטשות ( אני מוודאת שאין לך כלום לגבי,
כשפוקחת את השפתיים שלי ומוצאת חומר הממלא אותן, כמו סיליקון,
כמו שהשדיים שלי היו דחלילי חצר ילדותיים).
אין בי עצב, לא שורשים שצריכים לעקור, לא הבטחות גדולות
שמשאירות
את שאיפותינו למקרים הרציניים
בכלל, מצבים מורכבים נראים כעת במבט חטוף לאחור
כמשאלות ברות- ויכוח, כיצד נתתי לנער חסר ניסיון לנער אותי
מהמולת
דחלילי העיירה שעמדו שם ללא מעש, ואני בדמיוני חשבתי שהם
תוקפים אותי,
כמו כלבי טרף מלוכסני עיניים, לא מחוסנים,
לא מרוסנים
טבועים כמו צלקות ברחם אימי, מעבירות לי בתורשה כאבים מוגזמים
שמשמידים חצי מהפנים היפות שלי.
אתה קרוב לוודאי עכשיו במסיבה רועשת, מזריק אלכוהול
לתוך מוחך הדל
מנקה שאריות מהלילה שהיינו יחד, כשהבטחת לי כל כך הרבה
נישקת וגלגלת את הקלישאות לכדורים ובלעת הכל.
אני קונה את זה, אם זה אמין ותרבותי מדוע לא?
רחוק ממני, שבשירותי הגברים אתה מקיא עד כלות חומרי הדברה
מרגשים
אני מקיאה כאן בבית את הגעגוע.
כמה פתטית אני, איש לא יסרוק מחשבותיי,
לא יעמוד על דיוקי שכלי,
לא יהדוף חזרה לתוך החזה שלו - ניסיונות כושלים להרגיש נאהבת
בצורה כה שברירית ועגונה,
מפני שועלים המרצדים לי בנעלי העקב,
כשאני משמיעה רקיעות במסדרון,
והם מקפלים את הזנב בין הרגליים
אדישים למראה עירום.
הפואמה שלא נגמרת לעולם, סליל מילים מיואשות
שקוראות אנחה קורעת- לב כמו תנים בחצרות ביתנו
היכן שהלבנים היו עוד מאבן אמיתית ולא זכוכיות מגונדרות
היכן שהדשא היה מריח כמו אפרסקים שזה עתה נולדו.
ניתוח קיסרי: קפיצה אחת למעלה:
מבקשת לדחות סיפוקים מיידים, לנשוך שפתיים כמו כל אדם
שמתקשה באיפוקו,
ולענוד סביב אצבעי את גלגולי המיטה שלך, את השכיבה העייפה
על הגב, וכשבוהה אתה בחורים שאקדחי עשה בתקרה
אני יודעת שאין לי מה לומר לך, כדי
שלא תעזוב.
צילום רנטגן אחד לתוך הגוף:
עורקים מבועתים מהלמות לבי, אתה מתקרב אלי בצעדי ענק ואני
מפחדת
שהרכבת תטה גלגליה הצידה, תאפשר לך להגיע אלי.
הקור עד שד עצמות בהונותיי, כשהיה קיץ יכולתי לשקר בגילוי-לב
עכשיו כשאני עושה כאילו הכל בסדר, אתה רואה את הנשימות שלי
נקטעות מהפחד
והכל הולך לאבדון. |
