בְּהֲלִיכָה שֶׁל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר
אֲנִי עוֹבֵר בְּתוֹךְ הַשִּׁיר הַהוּא
בַּכִּכָּר הָרֵיקָה הַהִיא
עִם עֵץ הַזַּיִת שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ אִתָּנוּ
הִיא חוֹלֶפֶת לְיָדוֹ
צוֹעֶדֶת מִתּוֹךְ שִׁיר אַחֵר
עִם מִשְׁקְפֵי-שֶׁמֶשׁ
וְמַשֶּׁהוּ צָמוּד שֶׁלֹּא מִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל
מֵאֲחוֹרֵי כַּדֵּי הַחֶרֶס הָחֲלוּלִים
אֵינֶנָּה מִסְתַּכֶּלֶת עָלַי
עֲסוּקָה בְּעִנְיָנֶיהָ
בְּלִי לָש-ִים לֵב
הִיא כְּבָר עוֹבֶרֶת בְּשִׁיר חָדָשׁ  
עֹש-ָה בּוֹ כִּבְשֵׁלָה
הוֹפֶכֶת בּוֹ אֶת הַיּוֹצְרוֹת
וְרַק עֵץ הַזַּיִת נִשְׁאָר בְּשֶׁלּוֹ.