משהו מוכר בצלילים המתמשכים באגביות
ובקידות הקטנטנות העוברות בין הקטעים,
משהו שמרקיד את הדמיון בצעדים מנומסים
אל טרקלין מסתחרר סביב מגע מרפרף.
פעמים זה משהו עם רוח-ים, יבש וחם
עוטף שממה סביב ושממון בגו. מיטיב.
משהו בצלילים המתמשכים באגביות
מפכה בי מעין ממנו אשאב, אליו אשאב.
אפשר עוד יצוף בו צליל ארוך, אגבי, משלי
משהו מוכר יהא הוא, געגוע וכמיהה
דבק ואחיזה לאחרים - וארוכה לי.
YP
3 בספטמבר 2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.