שוב אני מוצאת את עצמי
כותבת לך במחברת אדומה,
שזה הצבע שלך, וגם שלי.
ואדום זה גם צבע של עוד
כל מיני דברים, שליליים, וחיוביים.
כמו הקשר בינינו, שהוא כל כך הרבה
שכבר אי אפשר לתאר אותו רק
ב"חיובי" או "שלילי".
צריך עוד כל כך הרבה מילים
בשביל זה.
עוד לא יודעת אם זכיתי
בהזדמנות נוספת להיכנס
לעולמך המסתורי, שבו הכל
רק בשחור ובלבן.
ועדיין לא מבינה מה אני עושה.
עדיין לא יודעת מה אתה חושב עליי,
ושוב משתגעת בציפיה
לשמוע את הקול שלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.