עודד ויס / הבלדה לשיר |
כמו פרח צעיר עם טיפות של טל,
הגיעה מגן-עדן רחוק עטופה בקטיפה,
שיר שהרוח סחפה.
כמו ורד בלי קוצים,
עדינה כמו עלה של שלכת,
שמש שמאירה כל יום מחדש,
קרן אור שיש לה טעם דבש.
היא ענן לבן בודד בשמיים הכחולים,
כמו מעיין נעורים בלב מדבר,
מפל מים צלולים שנושקים לנהר,
מנגינה בעלת קסם נסתר.
יום אחד היא נעלמה,
כמו שלג בהרים בקיץ,
חזרה לגן-עדן רחוק בשובל של קטיפה,
שיר שהרוח סחפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|