|
ועל אף התבשיל החם שמתבשל לאטו משעות הבוקר
וניחוח העוגה בתנור
ופרחי העונה המופלאים על השולחן
ומוזיקת הגאונות ברקע -
באה בדידות קלה
כמו צעיף שנשכח
בתחנת חיים נידחת
והנה הוחזר לך ואתה מתבונן בו כזר
ואין בדעתך להתעטף בו כלל
והפירואט הבא בדרך למטבח
קורא תגר חרישי
על הגשם
והזמן
וקדרות השמיים.
עכשיו אפשר לפרוס את העוגה. |
|
|
כבר שלוש שעות
שאני רוכבת על
הפרה ומנסה
להכנס לעיר.
מיכלי חושבת
שהיא ליידי
גודייבה, ומבינה
שגם הרוכבים על
פרות מזיעים בין
הרגלים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.