אחרי ימים רבים של ביחד
של הרגל, של שגרה
ימים רבים של פחד
שהצליח להשתחרר מהקליפה
אחרי כאב, אחרי בכי
ולילות לבנים של אהבה
פתאום מתפצלות דרכינו
אני צועדת לעבר התחלה חדשה.
וכולם אומרים שעכשיו זה בסדר
כולם אומרים לא לאבד תקווה
להיאחז במציאות, לקחת עוד נשימה עמוקה...
אז למה רק אצלי
הדרך כלכך חשוכה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.