טראנסמוזה

בגיל חמישים וחמש המוזה אינה טסה על אופנוע ים,
אינה מנפצת גלי זיכרון, אינה עולה מתוך קצף.

הארוס שייך לצעירים.

ובכל זאת, אני, הדי ג'י היחיד במשפחה, עם תקליט חיים שרוט,
הופך את מעשי ידיך  לצלילתנועה.

אף כי המועדון ריק ואיש אינו רוקד אסיט זכרון עגולשחור הלוך
ושוב שחזור עלילותיך בבשר ורוח בגוי לא קם.

אז מי אומר שירה?

בשריטה אפיק צלילים, מלים, קצף וקיצביה
אנדרטה אבנה  ממך ואנפצה.

מסתבר, זו דרכי לרצות את בעל המועדון שמאפשר לי לעלות על הבמה

בשעות המתות, בין הופעה חיה אחת לשניה.