[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני עמבה
/
תשחרר אותי?

ולחשוב שהזמן יעשה את שלו, ולחשוב שההיגיון ישכיח אותך.
לחשוב שהלב נשלט מהמיינד, ולחשוב שלעזוב תהיה אופציה.

אתה בגדן, מזוייף ומסכן , מגיע לי יותר, שנינו יודעים את זה.
אני רגשנית, דבילית וקלה להשפעה, שנינו מנצלים את זה.

אהבנו? באמת, למרות כל הסיכונים, רק שלך היו כמה גיבויים.
עשית ממך את כל מה שתמיד חלמתי עליו, ואם לא התאים אז אני
התאמתי, הרי אתה הנשמה התאומה שלי, אתה חייב להיות. כנראה
שהשתעשעת במחשבה שאני מאמינה בזה, מאמינה, בזה? איזו דבילית.

הייתי מוכנה למות בשבילך, אתה יודע את זה? ולא בשביל להציל לך
את החיים, אפילו סתם, כדאי שלא תהיה מבואס. טוב, למען האמת
החיים שלי עד לרגע שפגשתי אותך לא היו שווים בשבילי הרבה, אבל
עדיין, מי עוד מוכן למות למענך?

כל כך האמנתי בך, ובמיוחד במילים שלך. היית בשבילי אלוהים
ומילותך שפת קודש. לא היה אכפת לי לאבד את זהותי, להתערבב עם
שלך, להוליד בנינו הכלאה חדשה של אופי. טעות טעות טעות!

אני מבינה שהייתי מטומטמת, לא ידעתי את זה אז, הבעיה שאתה כן.
מעניין על מה חשבת כשהתחבקנו, כשאני התענגתי על הרגע, ואתה עם
המוח החושב.
לאט לאט, מכירה אותך מעבר למה שאתה מספר על עצמך.
ההיגיון מערער על שפת הקודש שלך, ואיזה מין אל מעלה את הטונים
כשהוא משקר, כמו איזה פינצ'ר מוכה.
ומה רע בתחת הגדול שלי פתאום, ומי זאת מאיה, ולמה אתה ישן
שבועיים אצל ליאת?
למה אני מרגישה שאני צוחקת איתך על איך שאתה צוחק לי בפנים?
למה אני מרגישה שאתה בז לי, עד כדי כך שאתה מעיף לכיווני בוגים
לפני השינה?
ולמה אתה כזה דרמטי מאן? זה לא בריא לרגשנית.
ולמה כשאני!! חברה שלך!! בוגדת בך, מתוודה בבכי ואתה מפרסם על
זה שיר בבמה מישהי אחרת "מתנצלת... ואוהבת יותר..." גאד מור!!
לעזאזל, טיפשה טיפשה אבל יש גבול הא...

אז נפרדנו קצת, תמיד דאגת להשאיר אותי עם זיק אמונה שאתה הוא
האחד, כמו שעשית עם שאר הגיבויים שלך.
אתה שפל אמיתי, ואולי אתה לא מודע לזה. אולי לא ישבת ורקמת
מזימות, אבל איפשהו תמיד גיבית על התחת שלך ורק שלך.

טוב את כל זה אנחנו יודעים, כבר בירברנו על זה מספיק.
יש לי רק דבר אחד לחדש לך, אולי, תקרא טוב טוב.
אני מכירה אותך, כן כן, אותך, זה שיושב לו שם, מעל המחשבות, זה
שלא מפחד מהחיים, שלא משתדל לסבול כדי שהסבל לא יתפוס אותו לא
מוכן.
את החלק בך שקיים תמיד, שמייחד אותך מכל בן אדם אחר.
מאיפה שההומור שלך נוצר, עוד לפני שהוא נועד להצחיק אחרים.
מאיפה שהחיוך שלך נולד, מקום ללא ביקורת וציניות.
זה שיודע שזה מספיק להיות קיים, שלא מרצה אף אחד.
אותו אהבתי מור, אליו התחברתי.
אני מקווה שזה מדבר אליך, שזה נוגע בך.
ואולי, אם אתה עדיין צריך את זה, גם יציל אותך, אותו.

דבר אחד בטוח לי מורי, אני מכירה אותך, לפעמים נדמה לי שגם
יותר מעצמך.
מה לעשות, ברח לך לפעמים ככה להיות אמיתי, פשוט להיות.

מפחיד אותי לחשוב שאני אי פעם אחזור להיות איתך.
מעצבן אותי שאני בכלל עדיין חושבת עליך.
בגדול, אני די שונאת אותך... למרות שמגיע לך שאני אהיה אדישה.
אבל משהו בי פשוט לא משחרר, לא מתגבר, לא מוותר... לא נגמר.

האמונה נפסקה, החיבור נמשך.

שאני אתן לזה עוד זמן?
שאני אתן לך עוד צ'אנס?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רוצה להודות
לבועז ולצוות
האתר שהביאוני
עד הלום,
רק בזכותכם
זכיתי שהסלוגן
שלי יופיע
באתר.
תודה.



זוכה נרגש


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/2/06 10:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני עמבה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה