|
הרוח נשבה ושיערה עמד מלכת
הוא ישב מתחת לחלונה בשקט
היא חיכתה לקסם שבידיו
הוא הוליך אותה החוצה אל תוך הלילה
ולקח אותה באור שונה
עיניה מופנות למים שמתחת לרגליו
המים מתחת לרגליו
ילד מתעורר ורץ החוצה
לגלות שכל פחדיו נמוגו
וכל הצדפות שוכבות על החול
היא בועטת אבן לאורך הדרך הזו
ועומדת בשקט בזמן שהסיפור מסופר
האם את מאמינה בי - הוא אמר, האם את יכולה להאמין בי...
את מאמינה בי
את מאמינה בי
הרוח נשבה ושיערה עמד מלכת
הוא ישב מתחת לחלונה בשקט
היא חיכתה לקסם שבידיו
הוא הוליך אותה החוצה אל תוך הלילה
ולקח אותה באור שונה
עיניה מופנות למים שמתחת לרגליו
הו, המים מתחת לרגליו
המים מתחת לרגליו
הו, את מאמינה בי
את מאמינה בי |
|
|
נו, אז אתה בא
איתי לצבוע את
הדשא ורוד?
מתוך ספר ההמשך
של שמואל
איצ'קוביץ':
"איך להגיד 'בוא
איתי להביא
טריפים באמצע
בצפר עם החברה
המכוערת שלך'
בלי אשכרה להגיד
את המילה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.