בין ישראל לבין גיהנום
ישנו מקום שנקרא דרום לבנון
ובדרום לבנון ישנה עיירה
עיירה שנקראת דבל
ומאדמתה של דבל עולות הצעקות
של נשמותיהם של חיילים צעירים
חיילים שחייהם נקטעו במהירות
במלחמת בין המצרים
ודבל לא שוכחת
דבל לא תשכח
חודש ארוך של דמים
בין ישראל לבין גיהנום
ישנו מקום שנקרא דרום לבנון
ובדרום לבנון ישנה עיירה
עיירה שנקראת בינת ג'בל
ובדממת המוות, אם ממש מתאמצים
אפשר לשמוע אם בוכייה
ובת ההר, פצועה ומדממת
האם היא תקום לתחייה?
ובינת ג'בל לא תשכח
לא היא לא תשכח
חודש ארוך של דמים
בינת ג'בל
ילדה קטנה
תמימה מהכפר
יתומה שאיבדה את הוריה
ובין ישראל ובתוך גיהנום
עמוק עמוק בדרום לבנון
מצפון לגליל ומדרום לליטני
עיירה שנקראת מרון א-ראס
יד כרותה שמחכה לבעלה
וספר תהילים קטן שנזנח
ודם שמחלחל ושלעולם לא יפסיק
גם אחרי שנשכח
ומרון א-ראס לא תשכח
גם היא לא תשכח
חודש ארוך של דמים
ונשמות אבודות
מקוות שלא נשכח
מלחמת בין המצרים
ובין ישראל לבין גיהנום
אין בכלל שום מרחק
חיי אלפים נהרסו בשנייה
שנייה שבה הכול נמחק
וכשאומרים שסופרים הרוגים
שוכחים עשרות אלפים
פצועים הלומי קרב וכל מי שהיה שם
שחזר מת מבפנים
והמתים מבפנים
הם לא ישכחו
הם עוד לא חזרו משם
והמתים מבפנים
הם שואלים
האם כל זה היה לחינם?
ורבבות שואלים
האם במערכה הבאה
יופקר שוב דמם
ויגיע תורם
בין ישראל ובין לבנון
קיימת תהום עמוקה
וציר הרשע חוצץ ביניהן
שואב אותנו לחיקה
ודבל לא שוכחת
ובינת ג'בל לא שוכחת
ומרון א-ראס לא שוכחת
ונשמות בנינו טמונות שם
והנשמות קוראות לנו
שנציל אותן מידיעה
שמותן היה לחינם
נשמות
שפשוט מתחננות
צועקות: ריבונו של עולם! |