חוצה את סוללת העננים
נקודת אור תועה באפילה
ככה טוב לי, לא לראות אותי
רק גופי מושך אל הסף
כספית בתחתית נהר גועש
כל פעם שתלחצו אזדהם  
אאבד מגע לא תוכלי לאחוז בי
רק אזרום כבד צמא טוהר
קח אותי על ידיך הדרך קשה
בשבילי

בחושך נקודות לבנות מרצדות
בחושך חיים בלי נשימה
יד על כתף תוביל רוח נעימה
טוב לי עכשיו, לא לראות אותי
נכנסות בשער מחשבות זימה
אך לא בדלת לא בתוכי...

הגוף מתקרר עם השנים
מבפנים נחילים נמקים
הולך בגשם עובר ושב
יושב על ספסל קרוב למים
בניינים משתקפים לרוחב נהר
זו הפינה הירוקה של העיר
סירות שטות בזרם הכבד
מישהו לוחץ באדמה