תמונה:
דמדומים. השמש שורט את קו הרקיע בפסגת התבור, רגל אחת מהמערב,
ליד דבוריה, ומשם, ימינה ממנה בזווית רחבה, קצת אחרי
תחנת-ניסיונות חקלאית, אדום זרוק על פני מישור דינאמי, זו פיסת
אדמה חרושה פרושה כלפי מזרח, נוף עם שקט עצור, התלוליות
מתפרצות באיפוק, התלמים אילמים, גסים ועבים, זורמים בקווים
ישרים אל חריצי הוואדיות, עד עין-דור, המעיין הנסתר, שם קרא
שמואל לשאול הבוכה על חייו לבוא עימו אל ארץ המתים. עצי תפוז
גדולים נטועים בשוליים הרחוקים ברווחים שווים, גזעי העצים
הכהים וותיקים כמו המשאלות הכמוסות, צמרות העצים מופרדות בקווי
מתאר רוטטים מחום הקרקע, והעלווה נעלמת אל כחול שמימי, עייף,
שהולך ומשחיר אל החלל החיצון.
נוף עם שלשה עצים השאול אל כרזה, תלוי על קיר בית-הספר
בכיתה, בשיעור מולדת. |
