שיקום בבקשה האחד
שאוהב להיות לבד.
ויסביר לי ויאמר
את זה הדבר.
מה זה בדיוק המשהו הזה
שקורה לנו בפנים,
כשהלבד הופך להיות פתאום נעים?
והלישון באלכסון
אומר המון?
האם זה המשהו שמחליף רגש, בהגיון?
אמר אחד חכם,
שלא טוב לו היות לבד לאדם.
אז למה זה די נעים
לפעמים,
דווקא בשעה שנפרדים?
ולמה זה אומר המון
לישון לבד באלכסון?
אבל מה לכל הרוחות עושים,
כשעם הלבד נשארים,
ופתאום באישון הליל,
להושיט את היד לגעת ,
אדם מייחל?
לגעת במישהו שהוא אוהב.
לחלק איתו, את מה שבדיוק ברגע זה עליו הוא חושב.
לחלוק איתו את האושר או הכאב,
לחייך אליו חיוך טיפשי סתם בלי כל סיבה
והוא ישיב לך בחיבה,
מה בעצם עושים עם הדברים הקטנים
שעושים לנו את החיים לנעימים?
האם למרות הכרזתך,
שיצאה בעוז מתוכך,
האם בליל אמש,
ראיתי אותך קצת חושש?
האם לרגע קטן אחד
זיהיתי אצלך את הלבד?
לא דווקא את הלבד הזה ש..
הלישון באלכסון אומר לו די המון.
דווקא את הלבד
שכשרוצים להושיט את היד
ובלי לדעת
רק קצת רוצים לגעת?
האמת חבריקו שלי
רציתי אז
לרגע של פז
להושיט אליך ידי
ואת הלחי ללטף.