בשבילים בהם עברתי - נהר של אכזבות
וכמה חלומות כבויים, נחים ברמץ מדורות.
יש דברים שנאמרים
יש דברים שנכתבים
יש נכסים ששייכים לנו ואינם למסירה
אוצרות משפחה הטמונים במגרה.

ככוכב נופל בתעלות השמים
מעטר את ראשו בגיצי זהר
מפיץ מרכיביו לכל רוח-
חלפתי בנהר הימים-
זורה חיי כאפר,
רחוקה מכל אשר אהבתי.
נפלאו ממני חייו של כל יום, שבוע,
תפלה ששבה ריקם.

אם בגד בי זכרוני,
אין לתלות
אשם בנשכחות,
הם רק רגע אור ומכת הבדידויות
של הלב והנשמה.
אין זה השביל שבינינו
זה אינו הנהר שבינינו
גם לא החלומות.
אך חסד ההורות, כקרן אור
שהכין את רוחי לכל מכה, לכל עלבון.

לא נעלמו עקבות הזהר
לא נמחו האותות.
ערפל כסה את הצבעים.
הם החיים - קול היקום דובר אותם.
בבא היום ישובו הצבעים, גם האותות
כבשם פרחי הבר
ופריחת ההדר בפרדסים.