ריקי די / יום וליל |
על קירות לבנים
מטליאה פנים במסגרת.
רגע קפוא.
בלילה
עוטפת בשיר
נשיכות
ובדם תאווה
צובעת גדרות תיל
סביב.
שיראו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|