|
והריקנות חוגגת לה
כאילו אין מחר
נשארת אתי ערה עד מאוחר
רוקדת ברחבת נשמתי
גורמת לי לחשוב שהכול באשמתי
והתמימות חולפת לה
כאילו בלי לשים לב
מתעלמת מכל מה שלי שכואב
שותה מתרעלת השיכרון
מתעתעת לי בזיכרון
והזמן מתמזמז לו
עם כל הבא ליד
סוחף אותי ואז מותירני לבד
כאהוב שאין לכבוש
מעביר לי סרטים בראש
אך כשהמסיבה תיגמר
ורק אני לבד אשאר
וכל מה שיהיה נותר
זה ה"הנג אובר" של מחר |
|
|
מה אם לאלוהים
היה שם ? האם
הייתה קורא בשמו
אם היתה רואה
אותו ברחוב ? מה
אם אלוהים היה
אחד מאיתנו רק
עוד אחד שמנסה
להגיע הביתה
ולסיים את
היום... בדיוק
כמונו אף אחד לא
מתקשר אליו אולי
חוץ מהאפיפיור.
אבא אמר תשאל
תשאל אם לא תשאל
איך תדע?
שאול |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.