יושבים בחדר
בחוץ גשם כבד
היינו יכולים לצאת החוצה
לברוח מכל השדים
בחרנו להקשבה בתוכנו
לצדקנות, לשתיקות
מה יכולנו לעשות?
מקשיבים, לנגן ג'אז
אולי נרקוד, אולי נשכב
אחר כך נתאהב
זה תמיד המחיר
אני מביט בפנייך
רוצה לגלות לי סודות
רוצה שאלך
אולי אשאיר לך טלוויזיה דולקת, אולי
תקשיבי לרדיו
ובחוץ יורד גשם כבד
מה יכולנו לעשות?
הכל כבר נגמר בלעדינו
נותרנו בפנים
מול קירות לבנים חשופים
ככה לא יכולנו להסתתר
מילים ומשפטים נקטעים באמצע
לא יכולים להרגיש דבר חדש
כמו זכרון, זה בא אלינו בצורה של קללה
אני מגיש לך לשתות
ואת לא יודעת, אם תורך לחייך
או תורי לצחוק
מתחבקים בקלות
זה חורף
כמו המלחמה האחרונה, בסוף נכנע
ובחוץ, אישה חוצה את הרחוב
וגבר ממתין לה במכונית ובמעיל שחור
יכולנו לצאת החוצה מתוך השגרה
אבל פחדנו, שלא נדע שום דבר
פחדים ועצבות באמצע שום מקום
אנחנו לא יכולים להסתיר דבר
אמצע החורץ עוד מעט
וזה גשם ראשון, שבא במתנה
אני מציע שנקום ונלך לחדר השני
אולי החיים יפסקו לרגע, אולי לא נצטרך יותר להמתין
אלא נוכל פשוט לספר לעצמנו, מה יהיה
ואת צוחקת בקול
אני מחייך
נשברו הכללים, כל המסגרות נפלו
תביטי החוצה
יש שם כלב קטן, וילד שמחכה שיאספו אותו
גם אנחנו, אוהבים להקשיב לגשם
לחשוב שאנחנו רחוקים מכל זה, אולי בתמונה שעל הקיר
אולי בסצנה מתוך סרט אהבה, נטול רגשות
את מזמינה אותי לרקוד
אני מפחד ליפול
זה גשם ראשון באמצע החורף
מה כבר יכול להיות, את שואלת
ואני מחייך
עכשיו תורך לצחוק