בשביל מה יש רצפה אם לא בשביל להתמוטט עליה?

להתמוטט בפתאומיות על הרצפה הקרה,
לאבד את ההכרה שמעולם לא היתה.
עוד ריק שנפער בחיי,
עוד חור בזיכרון שנקרא אני.

עכשיו יש לי ספה ארוכה בחדר המחשב.
יש שיקראו לזה מפלט אחרון לפני ההתרסקות על פלחי השיש
המבריקים.
הרי ברור לכולם שעדיף לשכב לנוח לכמה דקות.

אני יודע שהבטחתי לעצמי מספר פעמים כבר לחסוך את הכסף.
אבל תמיד אני מוצא את עצמי בסופו של דבר באיזשהו פאב.
מוציא לפעמים 200 שקל בערב על אלכוהול,
מוצא את עצמי, בסופו של דבר, מדדה לכל אורכו של אלנבי בשעה 5
וחצי בבוקר.
בעולם חסר רגשות אני מנסה לפגוע בעצמי בכל דרך אפשרית,
רק בשביל להרגיש את הכאב.

יש האומרים שהכאב הוא רק תחושה ולא רגש.
אבל אני מחכה להתמוטטות הבאה רק בשבילו,
כי זה הכי קרוב שאני אגיע לרגש.