אני נעמדתי בהלם כשראיתי אותך
שם במרחקים ראיתיך
ומאז אני לא אפסיק לחשוב עליך
אני עוצמת את עיניי ואתה מופיעה בחלומותיי
אני מסתכלת בשמיים והעננים מציירים לי אותך
אני לא אפסיק לחשוב עליך
לפחות עד לרגע שאשיג אותך
המראה המחוספס שלך
מרתיעה אויבים ומראה לי שצריך להגן על עצמי
אך יש לך גם רוגע ושלווה
שמשדרים לי נועם
זה מראה שצריך גם לב זהב
אתה שם במרחב הפתוח,
איך אמצאך שוב?
ראיתי דומה לך אבל התגלה לי שזה לא אתה,
אני אמשיך לחפש,
עד שאמצאך
אני אשאל את כולם עד שאגיע אליך
אולי יום בהיר אחד,
אתה תפתח אל השמש ואני אופיע
ואמצא שוב אותך
אני לא אקטוף אותך
אני אסתכל עליך ואגמע את יופייך עד הסוף
אקרא לך ורד... ואשאיר אותך בזיכרוני...! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.