|
בין המצרים
על החבל הדק
מסונוורת
באור חזק
פוחדת
להסתכל
למטה
עוצמת עיניה
שומרת על שווי
משקלה
בין שפיות לטירוף
אין להיעזר
אין לחזור
רק היא
והחבל הרועד
והקהל
עוצר נשימה. |
|
|
בעבר האדם צד
מזון והאישה
בישלה
בהווה האדם מביא
אוכל והאישה
מבשלת
בעתיד האדם יביא
אוכל והאישה
תבשל
אז מי אמר
שאנחנו לא
מתקדמים בחיים?
עוזי החייכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.