הם נולדו מושלמים, כביכול אין שום פגם, ומאז לא הצליחו לזחול,
לא הצליחו לשלוט בצרכים שבורחים, לא הצליחו לצרוח בקול
שההוא מלמעלה אדיש לכאב של תינוק שנולד משותק,
שנרדם בתחושה שמחר יתעורר שוב ליום שכולו מאבק...

מאבק ברופאים שהרכינו ראשם כשסיפרו להורים צעירים
שהשמש כבתה והחל מעכשיו החיים יהיו אפורים.
מאבק בחברה שדוחה מגבלות ותמיד ממהרת קדימה
מבלי לעצור לשניה ולראות איך נשבר לב של אבא ואמא...

הם עשו אהבה וחיכו לאוצר שיביא חיוכים ושמחה
ותראו איך עכשיו הוא שותק כאילם, תראו איך עכשיו היא בוכה.
תראו איך אנחנו תמיד מקטרים על הבורסה, על מינוס בבנק
כשהם שוב קמים במיטה רטובה לעוד יום שכולו מאבק...

אז תפסיקו לרגע לרוץ ותעיפו מבט אל מחוץ לבועה.
תגידו תודה על כל חודש בריא, כל שבוע, כל יום, כל שעה
ותבינו שגם אם קצת רע לפעמים, את הרע עוד בכלל לא ראיתם.
תגידו תודה שיכולתם בכלל לעשות את כל מה שעשיתם.

ותביטו בהם - הם נולדו מושלמים, ומאז לא הצליחו לזחול

ותראו לי את מי שאמר שההוא מלמעלה הוא אל כל יכול.
...