|
מצוק כמיהותיי
הייתי מתבונן על חיי
וראיתי רק קרקעית ים דוממת
עד אותו יום של פלא
שבו נגלית לעיניי כתיבת פלאים אבודה
וידעתי כי סוד נעוריי אצור בתוכה.
מכותל חיי האפורים והשותקים
ייחלתי תמיד להאזין לשיר אהבה עתיק
עד אותו יום של פלא
בו ראיתיך כשמש שוחקת
ונכנסתי אל שחר בהיר שתול כוכבים
אשר עבורי בישר את העתיד.
מחלון ההזדמנויות של חיי
חישבתי עוד כמה נשארו בידיי
עד אותו יום של פלא
בו גיליתיך כמוצא אבן נוצצת
והוארו מסילותיי כילד קטן
המרפד שביליו בפרחים, כאן ועכשיו,
כמלך...
23/12/05 © |
|
|
ברוכבי על הסוס
שאלתי את עצמי
"איך לעזאזל אני
מגיע
לסוקולוב?".
"קח פה ימינה"
העיר הסוס.
"אתה סוס! אתה
לא מדבר!"
עניתי.
"גם אני הייתי
מופתע כשדיברת,
בהמה".
טיפש. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.