ליאת הדתיה / חומק |
מתפוגג עם כל משב רוח עדין.
משאיר אותי חסרה, אפורה.
עם זיכרון מעושן.
אבל אז אתה חוזר,
לשבריר קטן של אושר.
ממלא כל נקבובית צמאה,
מעשיר, מציף, מטביע בשטף.
ואני
יגעה מלחפש, צרודה מלקוות.
הבזקים מתאגדים לתצרף אכזרי
של כלום.
אוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|