ובכן, כפיים לך,
עשית את זה שוב ועכשיו הוא מבולבל.
באמת שלא היה לו מושג שזה יקרה,
הוא ממש לא התכוון לזה.
הוא רק רצה להתקרב אלייך, להיות טוב כלפייך
ואת החזרת לו הפוך ופי כמה.
הוא זיהה בך משהו אמיתי, משהו יפה.
וכשהוא לא שם לב לכדת אותו.
מפה אין לו לאן לברוח, הוא בידייך ונתון לחסדייך.
אבל לך כידוע, אין מידת רחמים.
ברגע שנתפס הוא כבר לא מהווה אתגר,
לא מעניין, לא חשוב, זניח.
את כבר שכחת אותו, נקישת אצבעות אחת
הוא כבר לא קיים.
אבל אותך הוא זוכר, הוא לא שוכח.
איך הוא יכול לשכוח יופי שכזה,
איך הוא יכול לשכוח כאב שכזה.
כמה קל להמשיך הלאה אחרי שעשית את שלך.
עוד אחד נפל בפח,
עוד טיפש הסתבך ברשת.
הוא כלום בשבילך, טפיחה על האגו.
אבל בשבילו היית הכול.
הוא כבר חלם על ימים מאושרים ולילות חמימים.
הוא דמיין אותך לצידו, משלימה אותו.
לא קורעת אותו,
לא משאירה אותו מפרפר באוויר.
הוא מכור עכשיו
ומחכה לעוד מנה של אושר.
עוד פיקס שירים אותו לכמה שניות.
אבל, והוא יודע,
כשהוא למעלה הדרך למטה רק יותר ארוכה.
כשהוא מאושר לשנייה
כשאת מואילה בטובך להסתכל עליו,
הוא כבר חש את ההתרסקות שתגיע
כשתפני את מבטך.
או כן, הוא טיפש.
אבל הוא שלך. |