הכול התחיל ביום רביעי, יום נפלא אבל מסעיר (תקראו ותבינו).
בבוקר של יום רביעי (שעה שבע וחצי בערך) התעוררתי לצלצול של
הטלפון, בהתחלה חשבתי שזו הדלת, אבל אז התאפסתי וניגשתי
לטלפון.

אני: ''הלו?''
עברו כמה שנות לפני שמישהו ענה, ואז ענה לי קול מוזר.
הקול המוזר: ''שלום! יש לך בדיוק שתים עשרה וחצי שעות. תודה
ולהתראות.''
אני: ''הלו? מי זה? שתים עשרה וחצי שעות למה? הלו?''
ואז שמעתי צליל של ניתוק.

בהתחלה חשבתי שזו הייתה טעות במספר, אז לא התעניינתי בזה.

הלכתי לבית ספר, עוד יום רגיל של שיעורים, שיעורים ועוד
שיעורים, ובשעה שתיים וחצי נגמרו הלימודים. מבית הספר הלכתי
הביתה (לא באמת הלכתי, יש לי הסעה).

הגעתי הביתה, הנחתי את התיק וניגשתי למטבח ואז היה צלצול של
הטלפון.
אני: ''הלו?''
ושוב חלפו כמה שניות עד שמישהו ענה.
הקול המוזר: ''עוד שלוש שעות יגיע שליח.''
שוב הצליל של הניתוק.
הפעם התחלתי לדאוג, לא יכול להיות שזו טעות, אבל שוב עזבתי את
זה.
לאחר שאכלתי וסיימתי את השיעורים (בערך בשלוש ועשרים) הלכתי
לנמנום קל, אבל כמובן אחרי עשר דקות שוב היה צלצול, אבל הפעם
של הדלת.
היה שם שליח שנתן לי מעטפה, בצבע ירוק נזלת, עם כתוביות בעט
כחולה, אבל הדיו לא הספיק להתייבש, רק כאילו לפני שנייה הוא
נכתב.
נתתי לשליח טיפ והוא הלך, הייתי מסוקרן מה היה שם.
אז ישר הלכתי לחדר שלי, התיישבתי על המיטה ופתחתי את המכתב,
ואתם לא תאמינו מה היה שם:
1. 1000 ש"ח במזומן.
2. דף עם הוראות.
3. מפתח.

ההמשך יבוא...