הוא היה ה"חתיך" של הכיתה וכל הבנות חיכו שיציע להן חברות. זו
היתה תקופה של הצעות חברות בכיתה, אך את דור אף אחת לא
עיניינה.
יום אחד בסוף השיעור, כשהמורה אלית שיחררה את כולם הביתה, ביקש
דור משניר שישאר בכיתה.
"החלטתי לעשות דבר שידהים את כל הכיתה", לחש דור לשניר.
"מה, לחמצן שוב ת'שער?" שאל שניר בקול ציני.
"לא, משהו אחר", רמז לו דור בידו שיתקרב אליו. "אני..." הוא
לחש לו באוזן...
"אתה מתכוון להציע חברות להדר?!" שניר כמעט צעק.
למחרת הוא פשוט ניגש אליה ושאל אותה: "את רוצה להיות חברה
שלי?" והיא להפתעתו הרבה סירבה לו.
הוא החליט לנקום על שביישה אותו מול כל הכיתה, ולהציע חברות
לנעם, חברתה הטובה ביותר.
ביום למחרת הוא ראה אותה להפתעתו הרבה מסתובבת עם שניר!
"זו היא הציעה לי, לא אני לה", טען שניר.
הוא החליט להיפרד מנעם ולחזור להיות בודד, ולהפתעתו היא לא
סירבה להיפרד.
הוא ישב ואמר לה את האמת: "הדר, אומנם בהתחלה סתם רציתי לעשות
משהו נועז ולהעלות את מעמדי בכיתה, אבל עכשיו שאני באמת אוהב
אותך מכל הלב, את רוצה להיות חברה שלי?"
הפעם היא לא סירבה.