מיכה בן-ישי / רסיס מרפא |
כך אראך חצויה לשניים
נפשך פצועה היא
ומוחך?
דולף כמו קוקטייל מדמם
והפס?
הפס מתרחב ומשחיר
והזהב כנבלע בתוך עצמו
ואז?
אז נשארת רק את
משיחית, פצועה ויפה מתמיד
ופיך?
פיך יבלע את כולי
ואז כשאצא שוב אראה-
דמות זהב מוסתרת בפס.
וזהב?
זהב יקר תמיד.
מוחך מדמם עלי-
טיפות של זהב כה טהור
בלשוני אלקק, אגמע
ואולי?
אולי אתנבא גם אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|