New Stage - Go To Main Page

מיכאל ספיריט
/
איש אחד בעיר אחת

המחשב מרצד, האור בחלון, ניאונים למעלה
אורות הרכבים נמתחים מתחתייך
מול הטלוויזיה עם אלכוהול ושלט
נמוג לאט אל הרקע האורבאני
אבל עוד חולם על מקום טוב יותר...

נוסע הלוך, נוסע חזור, נושם פנימה את הקור
הדוגמנית בפרסומת מחייכת, מתי אתה חייכת?
אתה כבר לא יכול לזכור...
בניינים מודלקים על-ידי חלונות אבל הדלת נראית מזמינה פחות

פזמון:
טיפות גשם זולגות על החלון
השמיים עוד בוכים, אתה כבר הפסקת
הדיסק במערכת מדבר על אהבה, אתה סוגר את האור בחדר השינה...
אתה נרדם אבל עוד חולם על להתעורר אל עולם טוב יותר.

זיכרונות ישנים על מסיבות ריקודים,
החברים לכיתה כבר מזמן נעלמו, חיים בניסיון לשכוח...
כל בוקר אתה יודע למה אתה קם וגם יודע איך היום יסתיים
רק רעש המטוס הממריא בלילה מזכיר שעוד ישנם מרחבים...

נשען על אדן החלון נושם נשימה עמוקה
הבל פיך מתפזר על רקע עננים מוארים באור לבנה
אתה זוכר פעם עמדו לצידך, היום אתה מול המסך לבדך
עיניים אדומות, דהויות מהריק, סוף הסרט - סוף היום.

פזמון:...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/2/06 16:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכאל ספיריט

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה