|
הייתי עבד-חרוזים-כפייתי
אהבתי אותם ותמיד היו הם איתי;
כאשר חסר לי חרוז אצתי לירקן וקניתי תפוז;
או שאמצתי לי כלב שינבח במטבח;
הגיע היום בו אמרתי "די!
המנהג הדביל לא יוביל את חיי";
ועכשיו - לשווא תחפשו אצלי חרוז.
ואם כך אסיים רבותיי בטרם אלקח לאשפוז.
|
|
|
לכשאתעורר
אהיה האיש
אהיה האיש
שמתעורר לצידך
כשאלך
אני יודע שאהיה
אני אהיה האיש
שהולך הלאה
איתך
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
באנגלית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.