זו התקופה הכי מאושרת שלי
זה אושר עצוב
יש בעצבות הזאת משהו שגורמת לי לשמחה

אני חושבת שבעבר הרחוק שלי נולדתי בארץ חורפית
קלה ומתעופפת ברוח החדה
כמו חפץ יקר ושברירי שמזלזלים בו
מתנפצת ממילים רעות

מסתכלת בחלון ומחכה לאהוב
שלא חזר ולא יחזור מעולם
אך מנסה להדחיק זאת
בוהה בשלג הצחור

ובחלומותי רואה את פניו הארוכות
ואז מפנה את גבו
אמר שישוב
פעם שחליתי ראיתי אותו לצידי
מחזיק את ידי ולוחש "היי חזקה"
ואני חייכתי אולי אפילו שמחתי על מחלתי


אולי כל זה היה מתוך חלום
אולי זה סיפור ששמעתי מזמן שנדמה וקרה לי
דבר בטוח שאני יכולה לומר שחורף תמיד יהיה בשבילי אהבתי
הראשונה.