בשדות המוחות
והמלחמות
בסוף הפיתולים
הערטולים
צמחו הפקעות
עיגולים
ללא כללים
מוגדרים
בכלי המשחק
השחוקים  
ערוכים
למהלומות

סוס נופל
ורץ מועד על שריונו

בזיונו וזינו
צריח אחרון
בפאתי החומות עוד
נותר על תילו
אבניו המסותתות
עוד רגע  יעקרו
מתחתיו ואין פליט
מקורותיו

מלכה לבנה
אל נוכח שחורה

בשמלתה ההדורה
תזעק ותקרא
תרועות
שברים
פחדיה בעינייה
כאחת השפחות
הסרוחות
שהיו מאז ותמיד
בעינייה
המאופרות

עת יעלה העם
על  מלכותה
המלך ימות באישון לילה
ראשון

המלכה תמות
גם היא לעת ערב

בעלה  ראשו הערוף
ינשא  בתנועה מרהיבה

פרש או רץ חמוש
יתקע בדגל חדש
את הראש

סימן ברור
לסוף הכיבוש

מחוץ לארמון
איש לא שמע
את ההמון
עת בלילה האחרון

קולות הנשף
מראות רשף
עיניים ומיציי שפתיים
מתק נקביים
נעגבים

הייה ממתין בחוץ
שריון
שר המלחמה המחוץ
בלילה עלה  על החומות
 ההמון
עת מיטת האפיריון
חרקה בתנודות נקביה בזקפת מלכות

ולא ראו היא והוא
רחש  זעם  העם
בחוץ צר ולא עצר

הרצים עוד חרפו גופם
עד רפיון  אופיים
וההמון
פרץ בשערים

מה את עוד הינך חושבת
תפלי על חרב
או תכרכי חבל
לצוואר לעת ערב

שתי ברירות  למזימות
אחרונות
ואם לא כך
אחרות
היא תמות
מיד ההמון  עת יפרע
מצהלות והימנון

אין רחמים  בליבו
בלב עמים
הם זוכרים את ילדיהם המתים
בשדות
את השוטים  

והנוגשים בידהם אחזו
בעקרבים
 והמסים

הם  משספים גרונות  וגופות משליכים

לחיית השדה מה חשבת
במחשבות ושכיבות בהמות
בשעה ששפחות רקמו שמלתך,
ומסכו  על שולחנך
והיה מונח מזון  מלכות
הבא מבעתת המקות

כמה עפו נפשות
ללא כנפיים לשמיים

לאסוף חלב ציפורים
פירורים פירורים מעל עננים
להרוות  בך תאוות
גם הרגליים הזבות

הרמוסות  נדרכו
בתוך שכר החביות
והפרטים פשוטים

עת לכל זמן והזמן
עת ימוט רגלייך
בנפול שומרייך
כך גם החומות

היי נופלת גם את על חרב
כרכי החבל לצוואר
אל תבקשי רחמים
הם זוכרים לך הכל יום
וביעותי חלום

עכשיו הם עוצמים
ידם ופותחים לכל
אוצרים  חסדים
משתמטים ממראות

או לראות חיים
מלך מת ומלכה
מנוחתם נחמתם
בעינייהם

תבוא בידהם

גופות מלך ומלכה
מצחינים בשדות
וחיית  הנבלות תולשת
בבשרם ונושרת התולעת
בין לסתות המפצפצות בעצמות

רחש  מנגינת קולות

גם בכאלה יש עיתים רחוקות
עונג קולות
ישמעו ככינורות

היית מלכה ומלך ומלכות
עכשיו את נבלה

את  חסד ההמון
האחרון אינך רואה  

כיצד גופך  מתכלה
ברחמים רבים בלסתות חיות

והשיניים חדות
שלא כמעשייך  שהשלכת  
אותם חיים  בתוך כלובים ונטרפים
חיים

מאז ומתמיד היה ההמון
שופע חסדים ורחמים
גם שהיה משסף גרונות

ומשליך גופות מלכים  
מלכות על שמלת הכלולות

לעופות השמיים
היה מותיר ניקור העיניים
בשעה והם מתים

כליל  של חסדים