אורי פלדמן / שיר כמיהה |
כמה לבדי בחדר צפוף
מלל ורעש נבלעים זה בזה
לו רק תבוא האחת לה קיוויתי
תיטיב היא לראות
תמלא אותו חלל בתוכי.
חשוף, מקופל,
מסובב, מעורבל,
מריץ בראשי
שוב ושוב את אותן המילים
שמעולם לא אמרת
שהגיתי אני לעצמי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|