[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מרגישה שהחיים בוגדים בי. שהזמן בוגד בי. אני נעלבת
משניהם.
כאילו כל מה שבניתי מתפרק מולי ואין דבר שאני יכולה לעשות
הלב מפוצץ וריק בו זמנית, מיואש ממני
אני אוכלת סושי בג'יפ של חצי מיליון שקל ואתה לא שם
אני מעשנת שתי סיגריות על ספסל באלנבי ואתה לא שם
אני עוצמת עיניים ושואפת את הכאילו חום אלי
ואתה...
כל ה"באה לכאן הרבה?" ו"מישהו יושב פה?"
הם לא רבע ממך, אפילו לא דומה.
והכל
בריח וניל
זה חולה זה חולה זה חולה
אבל אין לי ברירה
אלא







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"בניגוד למה
שכולם חושבים,
כרישים לא
אוהבים בשר אדם.
אתה רואה משהו
מתפתל, בועט,
מפרפר - אתה
נותן ביס. טעים
הרווחת, לא טעים
אתה משחרר. זו
לא אשמתנו שאתם
לא מסתדרים עם
שלוש שורות
סימטריות של
חורים... משני
הצדדים..."

כריש ראש פטיש,
האוטוביוגרפיה


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/2/06 15:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה למי-אכפת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה