|
אני מרגישה שהחיים בוגדים בי. שהזמן בוגד בי. אני נעלבת
משניהם.
כאילו כל מה שבניתי מתפרק מולי ואין דבר שאני יכולה לעשות
הלב מפוצץ וריק בו זמנית, מיואש ממני
אני אוכלת סושי בג'יפ של חצי מיליון שקל ואתה לא שם
אני מעשנת שתי סיגריות על ספסל באלנבי ואתה לא שם
אני עוצמת עיניים ושואפת את הכאילו חום אלי
ואתה...
כל ה"באה לכאן הרבה?" ו"מישהו יושב פה?"
הם לא רבע ממך, אפילו לא דומה.
והכל
בריח וניל
זה חולה זה חולה זה חולה
אבל אין לי ברירה
אלא |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.