אבי רז / מעריב |
וחום
לא ידעתי,
הייתי תינוק עגלגל
שבילה את רוב שעותיו,
בעיניים עצומות.
שמחה גדולה הייתה מסביב,
ולא שמחתי,
רוב עיתותיי הייתי יונק,
רב לי, שמח בחלקי
רדום ולא משער שמעבר לחזה העצום של אמי,
שמפרנס וזן אותי,
יש עולם מסתורי,
מלא אור.
חלפו לא מעט שנים מאותו יום מואר
העולם נשתנה.
רבים מהמאורות ששמחו עם הולדתי
וזרחו, האירו את עולמי,
כבו מאז.
לוקחים עמם מסתרי אור וחום שלהם
והעולם, מעריב משהו,
אפלולי ומתקרר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|