שקיעה רטובה  - כתב וצילם: עמי אור
צילומים ראה תחת הכותר שקיעה רטובה

ערב קיץ אחד חזרתי מהעבודה למלון בתל אביב. שמתי את המזוודה
וירדתי לחוף הים על יד הילטון. יש שם שובר גלים הנכנס משהו כמו
200 או 300 מטרים לתוך הים.

השעה הייתה שעת בין הערביים כשהשמש מגמגמת בין העננים וככל
שהזמן עובר, צבעה נעשה יותר ויותר אדמדם ומבהיק. השמים לבשו
גוון סגול אדום וקרעי העננים נראו כאילו מישהו בעל יד ענקית
הדליק איזו אש גיהינום מתחתם.


הייתה רוח והים היה בצבעי אפור וכסף ורצרצי הגלים משווים למים
מראה של עמקים וגאיות וכל כמה שניות מתנפץ גל אל שובר הגלים,
מרסס את האוויר במים מלוחים כאילו שיורד גשם.

התקרבתי אל סוף שובר הגלים לוטש את עיני אל השמש השוקעת ומרגיש
בחזי הרגשת אושר אין סופית שיש לי את הזכות לראות מראה כזה
מדהים. מתקרב עוד אל הקצה ולפתע - גל שוטף אותי מכף רגלי ועד
ראשי. מתנער ומתקרב יותר לקצה ועומד שם רטוב עד לשד עצמותיי,
מביט אל האינסוף ומאושר כאילו אין אף אחד יותר מלבדי בעולם.
עומד ורואה והגלים ממשיכים ובאים וכל גל שוטף אותי ברסס המים
או מתנפץ על ראשי כאילו אלוהים עומד למעלה ושופך עלי דליים של
מים מלוחים. ואני עומד שם ולא זז וליבי מפרפר בחזה מהרגשת
האושר הנפלאה הזו ממלאת אותי.

מוקדש למוזה שלי