אנה אגנטייב / כמיהה |
חווה שנושלה מגן העדן
גבר במסיכה שחורה עובר ברחוב
אדם שפותה לחטא מתוק
זיכרון ישן של אגדה
נופל באיטיות כמו נוצת יונה
שניהם יודעים שזהו רק סיפור
מפחדים מסיפרה של אשת לוט
שהסתכלה אחור
היא תיגע בו בידיה הלבנות
אצבעותיה ירקדו מחול מיום רחוק
הצלילים יתנגנו בלא תמימות
בסיום כמו שיר, יסגור את החנות
היא שוב לבד בחדר
אוספת את בגדיה הבלויים
לזונה אין מקום וסדר
יש רק סיוט מחלומותיה השבורים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|