|
אני זוכר את הכול
את העור שלה,
את הדם שלה
את העור והדם רוקדים לי מול העיניים
את חורי העיניים שלה
לא את עיניה
את החורים
את האל אס די
אני לא רק זוכר
אני גם יודע ומבין אותו
הכל היה שם
השמש יצאה לה מתוך היד שלה
ונגסה לי ברכות בלחיים
ידעתי שאני חטיף בריאות בשביל השמש
ונהניתי מזה
אני זוכר שבכיתי שעות
ורק יכולתילמלמל
אני אוהב הכול
ובאנגלית |
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-ומתי הוא ימות
מזה לדעתך?
אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט,
בעוד דו שיח
מדהים על תבונה
ורגישות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.