|
כשעלית היה שיעור ספרות בכיתה
כשירדת כל השיכבה רעדה
כשעלית היה נראה שאתה שמח ומאושר
כשירדת כולם הבינו שלא ממש אבל זה היה מאוחר
כשעלית לא נדע מה עבר לך בראש ומה הרגשת
כשירדת כבר לא עבר לך כלום ועל הרצפה התרסקת
כשעלית לא חשבת על "הצופה אינו נופל ברוחו"
כשירדת כבר לא חשבת בכלל
כשעלית ישר הצמדת כיסא ועלית עליו
כשירדת כולם חשבו שכבר הגיע הסתיו
כשעלית היה מכתב "למה?" כתבת שם
כשירדת כולם שאלו זאת גם
כשעלית חשבת כנראה עליה
כשירדת היא פשוט נפלה מרגליה
כשעלית ידעת בדיוק מה אתה עושה וכנראה גם מדוע
כשירדת הייתה מחוסר הכרה לגמרי ורגוע
כשעלית לא חשבת שיקחו את זה קשה כנראה
כשירדת כבר לא יכולת להתחרט על זה
כשעלית כולם חשבו שאתה כבר מגיע לכיתה
כשירדת הבינו שלא
-יהי זכרו ברוך- |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.