איתן חסיד / על כמה וכמה |
16.12.05
חשבתי יש בי איתן אחד,
תמיד הרגשתי יש כמה.
חשבתי יש בי אחד
כי אחד מתבודד בי חשב לא על כמה וכמה.
ואחר שחושב בי הוא אחד פחדן
משתדל להסתיר כל מחוזות איתן.
אם מכולם יתנער אז פחדו יתברר
כעוד סוג של איתן אחר.
יש בי אחד שמחליט אילו פנים לשלוף
ומתי לחשוף
ומתי פרצוף לא מתאים להדוף.
ואני שאני עוד אחד בתוכי
מבין כל אחד בתוכי הוא אני.
להושיב את כולם על אותו הריהוט
לאגד
לאחד
וליצור
שלמות
לחטט בשלילי עד הטוב הרהוט
אחדות
פנימית
מצירת
זקיפות
אז הטוב הרהוט הוא כל הריהוט.
כשהאופי עומד אל מול המביט לתוכו
הוא רוצה לשדר את הטוב שבו.
הבעות פנים נחסמות
כשחוסמים צדדים שרוצים מילה לפלוט.
מנסים להיות 'אני'
רואים אלפי 'אני' בתוכנו
לצעוק "אני הוא אני!!!"
כשכרגע 'אני' זה 'אנחנו'.
אדם סקרן נמצא בקרב תמידי
על עצמו
עם עצמו בעצמו העצמי.
רק אם 'אני' ינצח הקרב ימות -
לאגד לאחד וליצור שלמות
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|