יצא לכם פעם להתאהב ממבט ראשון? לי כן.
התאהבתי בנסיך של סינדרלה. זה עם הנשף ונעל הזכוכית... נו,
זה מהסרט של וולט דיסני.
כן כן, מה שאתם קוראים... התאהבתי בו נואשות.
תליתי תמונות בחדר, כתבתי שירים, בכיתי לילות שלמים. אפילו
גזרתי מהתמונה המשותפת שיש לו עם סינדרלה, את דמותה של סינדרלה
ושמתי תמונה שלי במקומה.
פעם אפילו קטפתי פרח מהגינה של השכנים כדי לבדוק אם הנסיך אוהב
אותי. בהתחלה יצא שלא, פרח השני יצא שכן, ואז כבר לא ידעתי למה
להאמין, אז ויתרתי על השיטה ועברתי לשיטה אחרת:כרטיסיית
האוטובוס. כתבתי על עשרה ניקובים "כן" ועל עשרה "לא". הניקוב
שישאר אחרון, הוא פסק דיני. גם על השיטה הזו ויתרתי. היא נמשכה
יותר מדי זמן, וגם לא היה לי ממש חשק שנהגי "אגד" יקבעו לי את
חיי האהבה.

אתם בטח שואלים את עצמכם איך אני יכולה לאהוב בחור שלא פגשתי
מעולם?
ובכן ידידיי, איך אפשר שלא להתאהב בבחור שהסתובב יום וליל עם
נעל בידו, רק בשביל למצוא את האחת והיחידה? (למרות שנראה לי
שהיא רימתה, הסינדרלה הזו, כיווצה את הרגל שלה או משהו...).
הנסיך שלי (טוב, טכנית הוא שלה) רומנטי ללא תקנה, רגיש, רקדן
מעולה (ראיתם איך הוא רקד איתה?) ובנוסף גם די חתיך (הבלורית
עשתה לי את זה)...
וביננו, מי לא רוצה את אהובה זמין בכל שעה, דקה, רגע?
אהוב שכל מה שצריך לעשות כדי לראות את פרצופו הענוג זה להכניס
את הקלטת לוידאו וללחוץ על play?

בניגוד להרבה נסיכים ואבירים, הנסיך של סינדרלה לא נטש אותה
לאנחות לאחר הצלחת הסרט.
לא כמו האביר שלי.
למרות זאת, שמעתי ששיעורי הגירושין בהוליווד גבוהים, כך שבכל
זאת יש לי סיכוי.
כי למען האמת? שבעת הגמדים האלו שמכרכרים סביבי, מתחילים לעלות
לי על העצבים...