|
בבוקר לפני הכל היא יושבת שם עם הקפה והסיגריה של הבוקר ומחכה
לו, היא יודעת שהוא לא עומד להגיע אבל בכל זאת יש בה עוד שביב
של תקווה.
מאז ש "המצב" התחיל הוא נעלם פשוט ככה כמו בלעה אותו האדמה.
מאותו יום היא קמה ואת העשר הדקות הראשונות של הבוקר היא
מקדישה לו.
ה"מצב" היה רע הרבה אנשים נעלמו באותו בוקר, ה"מצב" ביקש מכולם
להתייצב במקום זה או אחר וכמו כל אזרח טוב גם אייל הלך הוא אף
פעם לא היה חייל משהו כולה ג'ובניק בקריה.
אייל ותמר גרו ביחד כבר שנה מאז השחרור בדירה קטנה שכורה בדרום
ת"א הוא עבד באיזה חברה בתור טכנאי והיא מלצרה בבית קפה על
הטיילת, כשה"מצב" קרא לאייל הם לא חשבו שזאת הפעם האחרונה שהם
הולכים להיפגש היא עשתה לו סנדביץ' עם חומוס ונקניק כמו שהוא
אוהב, היא לקחה אותו למקום המפגש, היו שם עוד הרבה אנשים וכולם
כל כך דומים עם המדים והעיניים העייפות כי הם לא ממש ישנו
בלילה.
אחרי יום או יומיים שאייל לא חזר או התקשר תמר התחילה לדאוג
היא התקשרה לסלולרי שלו כל מה שהיא שמעה היה קול של אישה אחרת
שאומרת בטון מונוטוני ומרגיז "המנוי אינו זמין כעת אנא נסו שוב
במועד מאוחר יותר תודה".
למי את אומרת תודה יא פוסטמה?????
אחרי שנה תמר מצאה איזה משתמט שלא נעלם עדיין והוא עבר לגור
איתה בדירה
אבל עדיין כל בוקר תמר הקדישה לאייל עשר דקות בבוקר.
מה יקרה אם הוא יחזור???? מה יהיה עם החבר החדש שלה??? ובכלל
מתי ה"מצב" יעזוב אותה בשקט ???? אלו שאלות שאין עליהן תשובה
כי רק אלוהים יודע מתי ה"מצב" ילך ויעזוב אותנו בשקט ובנתיים
כל מה שנשאר זה לקום בבוקר לשתות קפה ולעשן את הסיגריה של
הבוקר ולקוות שהוא יחזור.
8.10.01 |
|
"תגמור כמו
שאתה, כמו
שהיית..."
הועד המתרגם
מתפעל מהסובלנות
של מר קוביין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.