שכבתי לי בקצה המדרכה בפינת הרחוב. כבר הרבה זמן שאני פה. מאז
אותו יום חמישי השחור, שבו נפלתי נפילה קשה מעץ התפוח הגדול.
זה היה יום רגיל למדי. קמתי לבוקר שטוף שמש, ללא עננים כלל. לא
תיארתי לעצמי את מה שקרה לאחר כמה שעות של משחקים עם חבריי על
העץ. אפילו העלים שעל העץ ליד הגיעו להעביר את הזמן בכיף,
בצחוקים. שעות ישבנו שם, בלי בכלל להרגיש איך שהזמן טס. היה לי
כל כך כיף. ואז, כשכבר עייפנו מהמשחקים, רוח חזקה תפסה אותי לא
מוכן. ניסיתי להחזיק כמה שיותר חזק בגבעול שהונח לפניי, אבל
הרוח הייתה חזקה מכוח גופי. לא הצלחתי להתייצב והרגשתי איך
שאני נמשך עם כוח הכבידה לכיוון האדמה. ואז, בבת אחת, צנחתי
היישר אל אזור הבוץ. כמה דקות פשוט שכבתי שם מבלי להתנועע,
קפוא מהבהלה. ואז התחלתי לקלוט שזה ביתי החדש לשבועות הבאים.
הסתכלתי לשמיים לרגע אחד, וראיתי את העץ, גבוה, כמעט נוגע
בשמיים שהפכו מעוננים מרגע אל רגע. כעבור זמן מה, התחיל טפטוף
מים מלמעלה, טפטוף מים שנהפך בבוא הזמן לגשם, מבול ממש. אבל,
אני לא פחדתי מהגשם, התרגלתי כבר להירטב מברז ענק שנפתח
מהשמיים, מדמעותיו של הענן. לא הייתה אף נפש חיה ברחוב, בטח,
מי ייצא לרחוב בגשם שכזה. ואז לפתע, השמש יצאה ואיתה קשת צבעים
יפיפייה, נמתחת לכל אורך השמיים, עוברת דרך העננים. ילדה קטנה
יצאה מביתה, כנראה כדי לצפות במחזה הנפלא, קשת כזו לא רואים
בכל יום. ואז, הגשם הפסיק ולאט לאט הקשת הלכה ונעלמה מהעולם.
ואז הערב ירד, וחושך כיסה את העיר. כשהתעוררתי למחרת, ראיתי
אדם מתקרב אליי עם משהו לא מזוהה בידו, שניהם היו ענקיים.
הרגשתי סחרחר כששערותיו של הכלי שהחזיק האיש נגעו בגופי. מגעם
לא היה נעים במיוחד, אלה היו שערות גסות ודחקו אותי לכיוון
הקיר. ואחרי כמה דקות, מצאתי את עצמי עם הרבה דברים לידי, שקרה
להם בדיוק אותו הדבר. חלקם היו עלים כמוני, חלקם סתם לכלוכים
שלא זיהיתי את מקורם. ואז, השערות התקרבו אליי שוב ודחקו אותי,
הפעם לכיוון אחר, לכלי אחר שנראה כמו משפך. ומשם נפלתי נפילה
ארוכה שבסופה היה חושך מוחלט. לא הבנתי איפה אני ואף אחד גם לא
טרח להסביר. האדם הזה עשה את הפעולות במהירות רבה, כאילו הוא
ושה את זה כבר שנים רבות. אני לא יודע כמה זמן הייתי באותה
שקית, רק שזה היה הרבה מאד זמן. בדיוק כשהתחלתי להרגיש שאני
כבר לא יכול לנשום באותו המקום, נשפכתי החוצה שוב, למקום שבו
עכשיו אני שוכב לי בכיף, ביתי לעולמים. מפה, כבר לא יעבירו
אותי לשומקום.