עוד מעט שבת,
יום שישי קדוש.
טהורה כמעט,
חופפת את הראש.
מדליקה נרות,
חושבת על בחורות,
רוקמת מזימות.

מזימה אחת: לקבל את השבת,
אך זו נראית לי מזימה מיותרת כמעט.
מזימה שנייה: אני פיה,
מרחפת ברחובות, מחפשת פרצוף נחמד.
יש גן-עדן בת"א, כך אומרים.
ובו יש רק מלאכיות, אין מלאכים.

התוכנית סגורה,
מתפללת לכאורה.
סוגרת הסידור,
מדליקה המנורה.
בגן העיר קצת קר,
בפרישמן אין אורות.
ככר רבין הומה,
יש שם בחורות?

"קפה לצ'ה" נראה מזמין,
החלום כה מוחשי.
היא חומקת לשירותים,
באופן די אישי.
השנייה כה אבודה,
מחייכת לעברי.
מסתבר שזו מראה,
אני לוטשת אל דמותי.

יוצאת לעוד סיבוב,
מחללת לי שבת.
ריקוד כ"כ עלוב,
שונאת להיות לבד.
יש גן-עדן בת"א, כך אומרים.
ובו יש רק מלאכיות, אין מלאכים.

שחר כבר עולה,
עוד יום שבת חמים.
מחר יהיה שונה,
מחר יהיה נעים.
אולי היא מתחבאת,
בבאר או מועדון.
לובשת מחלצות,
מותחת כתפיות.
אולי היא בתפילה, שפתיה לוחשות,
יום שישי טמא,
מלאכיות קדושות.