חיי נוזלים כמו רוק,
ואני לא אידיאוטית,
וגם לא מפונקת.
אפילו אם הייתי- זה לא נורא
להיתלות
עד שלוש פעמים בשש עשרה שנה,
וזה לא כל כך צהוב להיות כלב לשעבר
של כינה, שזללה עד מות...
אך אולי- כך כמו שאני מתנזלת
אראה אולי את פני השמש של אלוהים
עם סנטר תלוי למטה,
עם עיניים בוקעות כדי להסתכל
על חיי חסרי המשמעות...
שתהיה דרך, אוי, שתהיה דרך,
להכניס אותו לבית אבות,
לפחות אם חיי ייקרעו,
לנזול לתוך ברכיו הזקנות
ומלאך ורוד שימחק אותי משם
בממחטה לבנה עם נקודות שקופות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.