דמייני את שניינו, יושבים מול אח בוער
לאחר 50 שנה - חצי יובל
לאחר שהילדים עזבו את הבית וכל מה שנשאר זה רק זכרונות
דמייני את שניינו, חולמים לנו בהקיץ
מחייכים, מאושרים
על מה שהיה ומה שיש היום.
פסנתר כנף מונח לו - צף - על גבי אולם גדול
שלנו
בארמון שבניתי
בבית שיהיה ב ו- הכל - בשביל כולם.
ושניינו חולמים, מאזינים לתקליטים ישנים
כמו שהיינו בתור ילדים
נושקים.
ותראי איך הכל התפתח, כל כך מהר, ואפילו לא הרגשנו
שהזמן עבר, בתוך עיניינו, איתנו, שלנו, במצמוץ אחד-
קטן.
והלכנו לישון
את בצידך ואני בצידי - ביחד משולבים
כמו בתוך חלום - מתוך חלום
שמדי פעם אני חולם. |
