אקדח טעון ברגשותיי
יורה רסיסים של דמעות
הוא לא מפסיק לירות
לא נגמרים לו כדורי הבכי
הוא יורה עוד ועוד
ומידי פעם הוא מפסיק, לרגע
ואז ממשיך להרוג אותי
ונפשי הפצועה זועקת לעזרה
ואף אחד לא עונה
כדורי הבדידות נכנסים אחד אחד
רומסים אותי
אבל אני לא מוותר
והאקדח הארור לא נכנע
כולא אותי בתוך בור של פחדים
הפחד הגדול עכשיו הוא לא הלבד
ולא המוות
הפחד הגדול עכשיו הוא לחיות
אני ממשיך לחיות
אך הרופאים כבר קבעו את מותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.